ראש מדור מבדקי התאמה לקצונה מנפץ את כל המיתוסים על המבד“קים

לא צריך להסתיר מחשבות ודעות, טיפול פסיכולוגי קודם לא פוסל יציאה לקצונה, ואין צורך להתכונן למבחן „ציור העץ“ שכבר מזמן בוטל – רס“ן אייל פוגל מסביר מה באמת בוחנים הפסיכולוגים ומה קורה במבדקים לקצונה

הדרך לקבלת דרגות הכתפיים רצופה מבדקי התאמה ואתגרים, עוד בהיותם מועמדים לשירות הביטחון בודקים את התאמת התלמידים לקצונה, וגם במהלך הטירונות והקורסים שהם עוברים, חבריהם ומפקדיהם מדרגים אותם מבחינה אישיותית. לא מעט חיילים אשר מאותרים לקצונה מתחילים את המסע בחיפוש קצה חוט על מהלך המבדקים וטיפים לעבור אותם בהצלחה באינטרנט ובפורומים שונים. ראש מדור מבדקי קצונה ביחידת מיטב, רס“ן אייל פוגל מספר איך באמת מזהים מי מתאים לקצונה ומנפץ כמה מיתוסים על הדרך.

הנוסחה לקצונה

ההתאמה לקצונה נקבעת על פי נוסחה שכוללת מספר מרכיבים: נתוני קב“א (קבוצת איכות) מעל 52 ודפ“ר (דירוג פסיכוטכני ראשוני) מעל 60, מסמך סוציומטרי (הערכה אישית) שחיילים מהטירונות ומקורסים שונים מילאו בנוגע למתמודד, חוות דעת של פסיכולוג ומבחן התאמה תעסוקתית שבוחן התאמה לצרכי הצבא. באם המועמד קיבל ציונים גבוהים בכל המרכיבים – הוא יימצא מתאים לקצונה, אולם גם אם לא – תינתן לו האפשרות לערער על כך או להתקבל באופן חריג.

לא רק מספרים: המרכיבים האישיותיים משפיעים מאוד במבדקים

בשנים האחרונות צה“ל שם דגש מרבי על האישיות, האופי והחוזק המנטלי של הקצינים, ולכן משקל רב ניתן לנושאים אלו במהלך המבדקים. „אנחנו משתדלים לתת מקום גדול למבחנים שנמצא להם תוקף בשטח, ולבטל כאלו שלא הוכח קשר בין הצלחה בהם לבין התפקוד כקצין“, מספר רס“ן פוגל. „למשל, מבחן שכולל סימולציות מחיי היום יום של המפקד והתמודדות עם דילמות, חיוני ומלמד אותנו הרבה יותר מאשר המבחן השחוק של לצייר עץ ולבחון כמה ארוכים השורשים או כמה עבה הגזע. המבחן הספציפי הזה אגב, הוצא מהמיונים כבר לפני עשור, אז אין מה להתכונן אליו“, הוסיף בצחוק.

„אנחנו רוצים להכיר את האופי האמיתי של הנבחנים, לא את מה שאמרו להם לשחק“

במהלך המבחנים הפסיכולוגיים החיילים יענו על שאלון ממוחשב של 240 שאלות אישיות, ימציאו סיפורים פרי דמיונם על סמך תמונות שיוצגו להם, ישבו לשיחה אישית עם אחד מבין 12 הפסיכולוגים של מדור מבד“ק ועוד. למרבה ההפתעה הפסיכולוגים לאו דווקא מחפשים שהמועמדים יכתבו סיפור שמח עם מוסר השכל, אלא דווקא בודקים האם הם נאמנים לעצמו ומדברים באופן ישר וגלוי. „מבחנים שיש עליהם הרבה מידע באינטרנט, כמו מבחן התמונות למשל, הופכים את העבודה שלנו לקשה יותר. אנחנו רוצים להכיר את האופי האמיתי של הנבחנים ולא את מה שאמרו להם שהם צריכים לשחק“, מסביר רס“ן פוגל. „אנחנו לא רוצים קצינים שמסתירים את המחשבות והדעות האמיתות שלהם. ואומנם, לכל מטבע יש שני צדדים ולפעמים דווקא העובדה שהמועמד התכונן מראש למבחן מעידה על רצינות, מחויבות ויכולת לדלות מידע. העצה שלי היא שצריך לאזן בין השניים – לחקור וללמוד אבל גם להיות אתה עצמך“.

חשוב שכל חייל שקיבל תשובה שלילית יבוא לשמוע מה הסיבה בגינה לא עבר את המבדק

צוות הפסיכולוגים צריך לזהות מבין אלפי המועמדים את אלו שחזקים מספיק מבחינה מנטלית וקוגנטיבית על מנת לפקד על חיילים בצורה המיטבית. כדי לעשות זאת הם מתחילים באבחנה קלינית – הטלת וטו של אי יציאה לקצונה על חיילים שנמצאו בקבוצות סיכון: חייל שנמצא כמסכן את עצמו, את הסביבה, או את המערכת הצבאית. בממוצע מוטל וטו על שמונה אחוזים מכלל הנבחנים. לשם ההגינות הוטו נקבע על ידי שני פסיכולוגים לפחות, ולחייל יש הזכות לערער על ההחלטה ולקבל משוב מהבודקים. „לפעמים, לא פשוט לקבל תשובה שלילית ולדעת שזה נקבע על ידי פסיכולוג“, מסביר ראש המדור. „אנשים נוטים לחשוב שזה אומר עליהם שהם לא שפויים או לא בסדר, לכן חשוב שכל חייל שקיבל תשובה שלילית יבוא לשמוע מה הסיבה בגינה הוא לא עבר. צריך להבין שהעובדה שלא עברת את המיון – לא מעידה עליך שאתה בן אדם פחות טוב או מוצלח“.

טיפול פסיכולוגי בעבר או בהווה לא מונע יציאה לקצונה

מיתוס נוסף שחשוב לרס“ן פוגל לנפץ הוא הפחד להודות שטופלת אצל פסיכולוג או פסיכיאטר בעבר או בהווה. אם טופלת בעבר אצל קצין בריאות הנפש (קב“ן), במרכז מהו“ת או בכל מכון או קליניקה פרטיים – אתה עדיין יכול להיות קצין מצוין. „לפעמים העובדה שבן אדם זיהה אצל עצמו קושי והלך לטפל בו יכולה לבוא כנקודת זכות לנבחן. צעד כזה מרמז על כוחות נפשיים גדולים, אחריות, רצון לפתור בעיות ובגרות – תכונות שאנחנו מחפשים אצל הקצינים שלנו“, הוא מדגיש. „למרות זאת, כל מקרה לגופו. זה מאוד תלוי באיזה שלב אתה בתהליך פתרון הבעיה ולפעמים נעדיף להמתין מעט ולתת לזמן לעשות את שלו“, הסביר.

על פי נתוני המדור, שלושת רבעי מהחיילים הקרביים וחצי מהחיילים העורפיים שיגיעו לשלב בדיקת ההתאמה לצרכי המערכת הצבאית יעברו אותו בהצלחה. „בתום שלב ההערכה התעסוקתית החיל אליו אתה משתייך יצטרך לאשר סופית את יציאתך לקצונה לפי מספר התקנים, המקומות והתפקידים הפנויים שקיימים באותו הזמן“, מסכם רס“ן פוגל. „אין ספק שמדובר בהליך מיון קפדני ולא קצר, אבל בסופו של דבר חשוב לשמור בשורות צה“ל את החיילים המתאימים ביותר שהמסגרת הצבאית תתרום להם והם יידעו איך לתרום לה בחזרה“.

Advertisements
Dieser Beitrag wurde unter Achim Levi (Raymund Martini), צה"ל abgelegt und mit verschlagwortet. Setze ein Lesezeichen auf den Permalink.